רגע אחרי שהמורים נאלצו לשכב שוב תחת האלונקה ולהתמודד עם הבידודים והסגרים הבלתי פוסקים, כותבת דוגה את דעה על חשיבותה של יציבות המוסד בו היא עובדת והפידבקים מהסביבה. “אני מלמדת ב’ בית ספר השלום’ במבשרת ציון ושם אני זוכה לקבל אמון מלא מצוות הניהול. הרבה בזכות זה צוות ההוראה מצליח לשקול ולתכנן את הצעדים העתידיים באופן מושכל ומודע אף יותר מאשר בימי שגרה”.

על השינויים התכופים בפעילות הסדירה חושבת דוגה כי הובילו למרחב בינאישית טוב יותר עם התלמידים. “כולנו נאלצנו להסתגל ביחד למצב הקיים. התלמידים הפגינו מיומנויות חדשות והמורים השתדרגו טכנולוגית מה שיצר שפה משותפת”.

סיגל דוגה - מערכת החינוך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.